אתם מוזמנים לארוחת שישי, ולא רוצים לבוא בידיים ריקות אבל לא ידועים מה להביא. שוב בקבוק יין? אולי מתנה לילדים הקטנים? אולי דווקא איזה כלי למארחת?
מחפשים מתנה מיוחדת, מקורית, גם להגיד תודה על הארוחה וגם שתתאים לכל המשפחה?
פעם שמעתי מהרב שיינברגר הצדיק שהשולחן מקרב. כלומר אם אתה יושב עם מישהו לארוחה סביב שולחן אז זה יוצר באופן אוטומטי קירוב וחיבור.
אחר כך חשבתי שאולי בגלל זה משווים ביהדות את השולחן למזבח. הרי על המזבח מקריבים קרבנות, וקרבן היא מלשון המילה קרבה. להתקרב על ידי המזבח לבורא עולם.
מאד מצא חן בעיניי הפירוש הזה, שלא ידעתי עליו עד אותו זמן ואכן מאז הרגשתי חזק יותר את החיבור לאורחים אחרי ארוחה טובה. ויותר מזה, דאגתי להיפגש סביב השולחן עם אנשים שאני רוצה להתקרב אליהם.
בחג האחרון הוזמנו לחברים טובים יחד עם עוד משפחה (שמעולם לא אכלנו איתה יחד). היה אירוח מעולה והשולחן קרב מאד
הילדים הקטנים אכלו בשולחן משלהם ואנחנו המבוגרים, ישבנו עם הילדים הגדולים בגילאי 15-20 בשולחן משלנו. השיחה סביב השולחן נסבה סביב המבוגרים לחלוטין, תוך כדי שהמתבגרים מסתכלים ,מחייכים ומהנהנים. מדי פעם כשפניתי בשאלה לאחד מבני הנוער, הם שיתפו פעולה באופן מלא אבל לא הייתה יוזמה להתחיל שיחה מצדם.
מאד רציתי שגם הם ייקחו חלק בשיחה, לשמוע מה הם אומרים, אני בטוחה שיש להם מה להוסיף אבל לא יכולתי להיות בתפקיד התחקירנית לאורך כל הארוחה. זה הרגיש לא נעים, מה גם שבני הבכור שישב לידי, נתן לי מרפק כל פעם ששאלתי איזו שאלה. אז רוב הזמן התרכזתי בשיחת המבוגרים.
לבסוף החלטתי להוציא את המשחק HIZstory
משחק שמבוסס על סיפורים עם , כל סיפור מציף רגש אחר ומסתיים בפאנץ אחר.
על הסיפורים יש קלפי שיח, צבעוניים ומאויירים להפליא. המתבגרים היו קצת סקפטיים בהתחלה אבל זרמו מנימוס
ולפתע כולם היו חלק מהשיחה , המתבגרים צחקו , שתפו ואפילו הוסיפו מעצמם. היה כיף גדול
